עורך הקוד לענן Bespin הוא מעכשיו Mozilla Skywrite.
כמו כן, קוד המקור שוחרר רשמית ל Github.
http://mozillalabs.com/skywriter
הודעה: Bespin is now Mozilla Skywriter, moves to GitHub
עורך הקוד לענן Bespin הוא מעכשיו Mozilla Skywrite.
כמו כן, קוד המקור שוחרר רשמית ל Github.
http://mozillalabs.com/skywriter
הודעה: Bespin is now Mozilla Skywriter, moves to GitHub
רשות הפטנטים פרסמה הודעה לציבור בעניין בקשות פטנט הכוללות מעל 200 עמודים, וכעת היא מבקשת את תגובת הציבור בטרם ההודעה תהפוך לחוזר רשם.
הנדון: הודעה בעניין בקשות לפטנט הכוללות מעל 200 עמודיםלטעמי יש בעיה אחת בהוראות אלו - הן מחייבות שימוש בתוכנת Word, שהיא, כידוע, תוכנה קניינית של מיקרוסופט. אמנם, רוב מוחלט של המשרדים בישראל נעזרים בתוכנות אלו (ומשרדי שלי בין אלה), אך ראוי לטעמי כי הרשם לא יגביל את ציבור המבקשים לשימוש בפורמט קנייני. זאת ועוד, אל לו למשרד ממשלתי לחייב את הציבור להשתמש בתוכנה קניינית מסוימת.
מזה זמן, נוהג ציבור המבקשים להגיש בקשות לפטנט הכוללות מעל 200 עמודים גם על גבי CD (או DVD לפי הצורך).
בהעדר הנחיות ברורות באשר לאופן הגשת בקשות כאלה, הריני להבהיר כדלקמן:
1. בקשות כאמור תוגשנה בפורמט הבא:2. מסמכי הבקשה המוגשים כאמור לעיל יוגשו חתומים באמצעות חתימה סרוקה שתתווסף לעמוד האחרון. כן יוגש העמוד האחרון מודפס וחתום בידי מגישו על מנת לבדוק את ההתאמה בינו לבין הקובץ שצורף.
- א. הבקשה תהיה מחולקת לשלושה קבצים כדלקמן: קובץ תיאור, קובץ תביעות, וקובץ שרטוטים (במידה וישנם);
- ב. הקבצים המרכיבים את הבקשה יוגשו הן בקובץ מסוג WORD (לקריאה בלבד) והן בקובץ מסוג PDF;
- ג. במועד ההגשה יכונו הקבצים "תיאור", "תביעות" ו"שרטוטים";
- ד. המבקש לתקן פירוט לפי סעיף 22 לחוק יגיש את הגרסה המלאה של הבקשה הכוללת את התיקונים המבוקשים. הגירסה תוגש הן בקובץ WORD (לקריאה בלבד) והן בקובץ מסוג PDF . סימון התיקונים יעשה באמצעות "עקוב אחר שינויים" בקובץ ה-WORD בלבד. בהגשת גרסאות חדשות בעקבות תיקונים בהתאם לסעיף 22 שם הקבצים יכלול את מספר הבקשה, לדוגמא "תיאור123456", "תביעות123456"
3. הכללים לעיל חלים גם על בקשות הכוללות רצפים גנטיים .הרצפים מהווים חלק מהתיאור לכן יש לכללם בקובץ התיאור שיוגש כמפורט בסעיף 1 לחוזר זה. פורמט זה הינו בנוסף לפורמט הגשת הרצפים בהתאם לחוזרים מ.נ. 51 ו-מ.נ. 64.
4. אין שינוי בהגשת טופס הבקשה לגבי בקשות אלה.
5.הנחיות ההגשה המפורטות בהודעה זו נובעות מהצורך לקלוט את הבקשות ישירות, ללא סריקה, במערכת התפעולית ולפרסם (לאחר הקיבול) במאגר האינטרנטי.
After missing it last year, and in one day delay this year, I'm celebrating today the blog day.
So here is my list of recommended blogs, not ordered by any specific order:
שלום חברים,
למי שעוד לא שמע, היום יום הבלוג!
מה שמייחד את היום הזה, הוא שביום זה כל בעל בלוג יכול להמליץ על 5 בלוגים שהוא קורא ואוהב, וכך להפיץ הלאה (להסבר מפורט יותר: http://www.blogday.org/il.htm, אפילו בעברית! )
אני עוקב על למעלה מ־30 בלוגים (בלי להכליל את הפלאנטים השונים) לכן היו לי לבטים רבים, אך עובדה שהנה הצלחתי לסנן כמה מובחרים
אז לרשימה שלי:
עכשיו תורכם! (ולא בתגובות, בבלוג שלכם)
דור
מועד המסירה של התרגום לעברית של גרסה 3.3 היה לפני כשבועיים. מאז התרגום שימש לבניית חבילות שפה. את השבוע האחרון העברנו בבדיקת הממשק העברי באמצעות חבילות השפה החדשות. אין ספק שהתרגום נראה אחרת כאשר רואים אותו בממשק המשתמש עצמו ולא בקבצי טקסט חסרי הקשר.
תוך כדי מעבר על הממשק העברי, עשיתי כ-50 צילומי מסך ב-Writer ונתנאל ואני התחלנו לעבוד על תיקון התרגום. כאשר רואים את המילים בהקשר הנכון שלהם, אפשר לעלות בקלות על בעיות בתרגום. הבעיות הנפוצות הן התייחסות ליחיד/רבים ולזכר/נקבה. התרגום של Left יהיה בד"כ "שמאל", אך בהקשר המתאים הוא יתורגם "שמאלה", "לשמאל" או "שמאלי" (תלוי אם המילה מתייחסת ליישור או גבול).
מבחינתי העבודה עם נתנאל מאוד מעוררת מוטיבציה. כל אחד עושה משהו קטן והשני לוקח את זה עוד צעד קדימה. לאחר שעשיתי את צילומי המסך לא התחשק לי להמשיך, אבל נתנאל התחיל לטפל בכמה הראשונים ואני הצטרפתי להמשך העבודה.
חלק מצילומי המסך שימושו כבסיס לפתיחת באגים על בעיות בממשק הגרפי. בנתיים נפתחו 3 באגים, שאני מקווה שיתוקנו במהרה מאחר וסיפקנו תיאור דיי מדוייק של הבעיה. במקביל, גם פתחתי מטה באג עבור נושא ה-BIDI באופן אופיס ואכלסתי אותו בכל מיני באגים שקשורים ל-BIDI אך לא קשורים ספציפית לעברית.
נתנאל המשיך בתרגום מסך מסכים נוספים מאחר והפריע לו שהם באנגלית (אפשרויות ההדפסה לדוגמה). בעוד שאני עברתי לבדוק קצת את Calc ועשיתי תיקון רוחבי לכל התרגומים של Sheet כגיליון במקום עמוד (הפריע לי מאוד לראות את זה כעמוד). ולאחר מכן גם עשיתי קצת תיקונים למסך הראשי של אופן אופיס. אני מקווה שעד מחר נספיק לעבור קצת גם על Impress כדי לוודא שאין שם משהו חריג.
לאחר שבוע של בדיקות ותיקונים לתרגום, מחר יהיה סבב נוסף של לקיחת התרגומים משרת ה-Pootle למערכת הבנייה. בקצב הנוכחי של יותר מ-100 מחרוזות ליום, נראה שנצליח להגיע לגרסה 3.3 עם 89% תרגום (לא בא ברגל מתוך כמעט 100,000 מחרוזות). חבילות שפה חדשות צפויות להיות זמינות תוך כשבוע להמשך הבדיקות. הזדמנות אחרונה לתיקונים תהיה כנראה בסוף החודש ולאחר מכן צפויה לצאת גרסת RC (מועמדת לשחרור).
Seg7 is a simple library for control of 7-segment displays using the Arduino (or any compatible clone of course).
Usage is very straight forward; just see the examples/ and README.txt for more info.
The latest version of the library is available for download here: Seg7 v1.0
If you have any questions/suggestions, please simply leave a comment on this page and I’ll do my best to get back to you!
התפתחות מעניינת בתחום המטורף של רישוי תוכנה, במקרה זה הגבלת אחריות הספק כפי שהיא מתועדת במסמכי ה EULA, שאף אחד מאיתנו לא קורא...
אי שם בסוף המאה האלף הקודם, מאה ועשור וגם קצת באלף, מאה ועשור הזה עשיתי כמה פעולות גרפיות לעיבוד (אם כי בהתחלה בעיקר איבדתי אותם בניסיונות כושלים) תמונה ובעיקר צבע בנושא תכנות.
כלומר הייתי צריך לקחת תמונה ולגרום לה כאשר אני לא נמצע עליה עם העכבר או אין פוקוס על פקד, שתהיה בצבעי אפור, וכאשר אני מעליה או היא עם פוקוס, עלי היה להציג אותה בצבע מלא.
מסתבר שהאלגוריתם להעביר צבע ל Gray Scale הוא מאוד מאוד פשוט, אבל אם לא עושים את זה נכון, זה תהליך מאוד איטי סתם. למה אתם בטח שואלים, ובכן האלגוריתם אומר שכל "משתתף" בצבע צריך להחסיר ב127 מהערך שלו, כלומר אם יש לנו 3 משתתפי צבע בשם RGB או Red, Green, Blue אז כל אחד מהם יוחסר ב127. כלומר R פחות 127, G פחות 127 ו B פחות 127.
העניין הוא שאם נעבור נקודה נקודה, והתמונה גדולה מאוד, זה יקח נצח, ולכן יש כל מיני שיטות להתמודד עם זה, כמו מצביע לצבע (גוון) מסויים, וכך במקום לעבור כל נקודה, עוברים כל צבע בתמונה, ואם נגיד יש לי "רק" 80 צבעים בתמונה, אבל היא בגודל 1024×1024, אפשר להבין שמעבר על 80 תאים, מעט מהיר יותר מאשר לעבור על 1,048,576 תאים.
אבל יש עוד טריקים שונים, ואני בטוח שאם תהיו מספיק יצירתיים תמצאו בעצמכם שיטות טובות יותר לעשות את זה.
עוד אלגוריתם מאוד מעניין, הוא ליצור שקיפות. בעולם המחשבים אין באמת שקיפות, אלא שכפול הרקע של התמונה שיתן הרגשה כאילו יש שקיפות. איך זה נעשה ? ובכן צריך תמונה אחת כפול 2. בתמונה אחת נגרום לה להיות משהו שנקרא מסיכה (mask), שזה אומר שכל מקום בו יש מידע שאנחנו רוצים להציג הוא יהיה בצבע שחור, וכל מקום בו אנחנו רוצים "שקיפות" נשים אותו בצבע לבן (אני משתמש בזיכרון שלי ויכול להיות שהחלפתי את הסדר). על זה נלביש את התמונה המקורית באמצעות פעולת XOR, וככה נציג רק את המידע שנרצה.
יש עוד הרבה מאוד אלגוריתמים שונים ומעניינים שניתן לבצע על צבעים ותמונות. מקום טוב להתחיל בו (שאני לפחות התחלתי בו) הוא האתר של Efg.
אם יש לכם עוד אלגוריתמים מעניינים (בדגש על תיאור יותר מאשר קוד), זה המקום המתאים לפרסם אותם
לפני קצת פחות משבוע, התקיים המפגש הראשון של ArchLinux-il בתוך ערוץ ה-IRC שלנו בפרינוד. נצפתה בערוץ תנועה דיי גדולה, והרבה יותר ממה שציפיתי לפגישת לינוקס, ובכלל פגישת Arch.
המפגש נועד על מנת להחליט החלטות בצורה קהילתית ועל פי מערכת הצבעות. אני אישית למדתי רבות מן המפגש הזה, בעיקר בעקבות שיצא לי לראות דעות ומעין צורות חשיבה חדשות ואחרות של אנשים, וזה אפילו פתח את עיניי לדברים שלא חשבתי עליהם, אך מעולים.
כל התיעוד של הפגישה נמצא פה ועמוד הויקי של הפגישה נמצא פה. ובהזדמנות זו אני גם אגיד תודה אישית לדורון היקר, שבנה את מערכת הלוגים לבד לחלוטין ועשה עבודה מרשימה מאוד. בנוסף הוא היה הבונה הבלעדי של הבוט הקהילתי, ההשראה ל-קלארק קנט, נלקחה מפאקבוט(הבוט הקודם), של ליאל – אז כל הכבוד לשניכם ולכל המעורבים האחרים בפיתוח.
אני חושב שהפגישה הייתה גורם חשוב, שגרמה לי לפחות, ברמה האישית יותר להבין שיש לא מעט משתמשי Arch בארץ (למרות הדעה הרווחת) ואנחנו כן יכולים להתאגד. אחד הדברים היותר נחמדים שיצאו מהפגישה לדעתי, הוא שנבחר סוף סוף לוגו רשמי לקהילה, והוא בעצם הלוגו הרשמי של ארץ' שעוצב על ידי אורי להב, רק שבמקום הקשת המפורסמת, נמצאת שם עכשיו ציפור. ציפור הדוכיפת שזוהי בעצם הציפור הלאומית של ישראל – הקרדיט לליאל על הרעיון. על מנת לצפות בכל הלוגואים שהיו ניתנים לבחירה אפשר להיכנס ל: DOC או PDF או ODT. וגם פה אני רק אגיד תודה רבה לכל מי שהשקיע מזמנו, עיצב, חתך, עיצב שוב פעם, ושלח את הצעתו למרות שבסוף הוחלט שהולכים על משהו אחר. (ירון שהרבני וליאל).
בנוסף, הויקי של הקהילה מתפתח בצורה מדהימה על בסיס יומי. אני חושב שהגענו לרמה מבחינת ויקי שכבר עכשיו, במצב הקיים והממש לא במאת האחוזים, שמשתמשים אחרים מהפצות אחרות יכולים להיכנס לויקי, וללמוד אודות החלקים השונים בלינוקס (סביבות עבודה, מנהלי חלונות ועוד). לכניסה לויקי אפשר להיכנס פה. תודה אישית אני אגיד לכל העורכים והמשתתפים והתורמים לויקי, ובמיוחד לשניים מהם שהם evp55555 וגם greenstuff הכותב הידוע שלנו שעובדים ימים ולילות על מנת להכניס ערכים חדשים.
מכיוון שאנחנו קהילת קוד פתוח, וקהילה פתוחה ומשתפת לחלוטין, גם הויקי, גם האתר, גם בוט ה-IRC, ובכלל כל פרוייקט הקשור בקהילה – חשוף לציבור מבחינת קוד מקור, קבצים נלווים וכדומה, וניתן לצפות בו – להורידו, לשנות, לשלוח פאטצ'ים ועוד. הכניסה דרך פה. מכיוון שכרגע אנחנו משתמשים במערכת גיטהאב, שהיא מערכת סגורה, נדב הפנה אותי למערכת בשם גיטוריוס שהיא בדיוק אותו דבר, רק שהיא פתוחה, אז אני כבר כמה זמן בבדיקות ולקראת מעבר של הפרוייקטים (דרושה החלטת קהילה, הנושא יעלה בישיבה הבאה שתתקיים)
מהצד היותר אישי שלי (אך קשור לקהילה), ב-AUR אני אחראי כיום על תחזוקן של חמישה חבילות שניתן לצפות בהן כאן, ואני אשמח נורא אם תוכלו להגיב, להצביע ואפילו לתקן אם יש איפה. הרבה שינויים חדשים בזמן האחרון, הרבה תיכנונים בראש – צריך לעשות סדר ולתכנן עדיפויות לכל הדברים. מה שבטוח, שלא עוצרים במקום או חוזרים אחורה- שיהיה לכולנו פשוט חג שמח.
So I participated in the 48 hour Node.js Knockout competition together with James Halliday and Joshua Holbrook. Our team was called Dark Knights and we created an online chess application called Node Chess.
…
Oh, and it works only [on] Chrome. Ancient-browsers-please-be-gone!
My question is: how can you call Firefox, whose latest stable release was on the 23 of July this year and which has perfectly usable and nightly builds ancient?
It is highly possible that due to the recent hype surrounding HTML 5 and its mutually partial implementation by the different browsers, that we are entering a situation where many sites or demos will only work on particular browsers. This didn't start with Peteris' post - naturally. Previously, someone from the Israeli Internet Society referred me to some demos that said required a WebKit-based browser, and during a presentation about HTML 5 in an "Alphageeks" meeting, the presenter had to use three different browsers, because all the features he wanted to demonstrate did not work on all of them. And this is without taking the account Apple's block of non-"Apple Safari" browsers from its HTML 5 demos and the fact that www.spice-space.org obnoxiously redirects you to "This site requires JavaScript" page if JavaScript is disabled, and many other sites do not function properly without JavaScript enabled.
And as a commenter on Reddit for a web demo said, while the
demoscene people have
been trying to produce demos that utilise the most out of the computer's
resources, the web demos have come to waste a lot of resources in creating
anachronistic demos, whose only selling point is that they run inside
a browser. As Joel
on Software notes: Combined with the speed and responsiveness from Ajax,
FogBugz has almost reached the level of speed and fluidity of my dry
cleaner's DOS 2.0 character mode database application. And that's pretty darn
responsive for a web app.
Are we headed into another "Best viewed with Netscape 2.0", "Best viewed with Internet Explorer 4.0", etc. era of web fragmentation, because we opened the Pandora box of HTML 5? As for me, if I were a judge on that competition that Peteris took part of, I would fail his project due to not being capable of running on my ancient browser.
רבים וטובים נוטשים לאחרונה את פיירפוקס לטובת כרום או אופרה. כמעט כולם מציגים את עניין המהירות (במיוחד על לינוקס) כסיבה הראשית לנטישה. מוזילה שמה את שיפור המהירות של פיירפוקס כאחד היעדים העיקריים של גרסה 4, והשחרור של הבטא הרביעית של פיירפוקס 4 הוא סיבה טובה לבדוק האם ההבטחה מתממשת.
בתור התחלה, חזרתי על מבחן ה SunSpider שביצע CHAOS6, כאשר המטרה היא לבחון את פיירפוקס מול המתחרים העיקריים (כרום ואופרה), אבל גם להשוות את גרסת החלונות מול גירסת לינוקס. הגרסאות שנבדקו הן: פיירפוקס 3.6.8, פיירפוקס 4.0b4, כרום 5 (כרומיום בלינוקס), ואופרה 10.61. מערכות ההפעלה הן XP SP3 ו – Xubuntu 10.04. התוצאות הן די טובות מבחינת פיירפוקס, כאשר שיפור הביצועים הוא קצת פחות מפי 2 על חלונות ופי 2.3 על לינוקס. ולא פחות חשוב: הפערים בין גרסאות הלינוקס וחלונות של פיירפוקס 4 מבחינת ביצועים צומצמו בהרבה, והם אפילו טובים יותר מהפערים בין גרסאות כרום על פלטפורמות אלה. במבחן זה פיירפוקס עדיין לא שובר את השוק, אבל בהחלט חזר להתחרות בליגה של הגדולים. התוצאות המלאות בגרף המצורף (ערכים קטנים יותר טובים יותר)

בשלב השני הרצתי השוואה שונה לגמרי. כאן לא מדובר על מבחן סינטטי, אלא דף שלם, שכל מטרתו להציג אזורים יפים של קבוצת מנדלברוט. את הדף המקורי כתב Kostas Symeonidis ואני שכללתי אותו כך שיכלול אופטימזציות נוספות מצד אחד, אבל גם הגדלה של רוחב אזור הציור, ו”העמקה” של החישוב (הגדלה של מספר האיטרציות המקסימלי לפני הכרזה על צבע שחור). בנוסף, הכנסתי אפשרות לשימוש ב Web workers, שמאפשרת ניצול טוב יותר של מחשבים עם מספר מעבדים (או ליבות) לטובת החישוב הכבד, וגם מונעת הודעות מעצבנות על סקריפטים תקועים. לטובת המבחן נבחר האזור המוצג למטה (וגם להרצה אצלכם), המתאפיין בכך שיש לו אזורים שחורים רבים (יותר חישובים), וגם האזורים הצבעוניים שלו “עמוקים” למדי. תודה לסיימון על הקורדינטות.

את המבחן הרצתי רק על סביבת חלונות (אין לי מחשב לינוקס מרובה ליבות), והתוצאות מפתיעות ביותר, כאשר כרום נמצא הרחק מאחור (פער של פי 8 על מעבד אחד ופי 5 על שניים) ואופרה אולי נותן פייט יפה על מעבד אחד מול פיירפוקס 3.6, אבל נכשל לחלוטין במבחן ריבוי המעבדים ובוודאי מול פיירפוקס 4.0.

אז נכון, זה רק מבחן אחד, אבל איזה יופי של מבחן…
I opened an issue on launchpad and it was added to the Ubuntu Font Family Wishlist queue.
As an added bonus Mark Shuttleworth himself gave his blessing to this design effort (!)
It was a fun mail to start the day with
I want to quote one thing he wrote:
It *would* be useful if you could start building up a Hebrew community that can provide early and accurate feedback to DM when they start the Hebrew design process.
And later, Paul Sladen wrote:
developing a typeface takes a very long-time (months and months), and although
work on Hebrew won’t be incorporated until the Ubuntu 11.04 development cycle,
it is very useful to start working on it now!
So, I really want to start working on it seriously (too bad I didn’t start this before August Penguin…)
This week I guess I’ll finish the initial design with the good tips I got from Paul Sladen and from Maxim Ioresh, but this is only the beginning:
A real OpenType font must be created and refined, people need to test it, to find where it breaks.
And there are more variants - we have to do the Bold font, the Italic and Bold Italic, and by the time these will be finished there most likely be some Condensed variants too… so I need designers, typographers and testers to pitch in, we have a bit more than 6 months, it’s enough, but not a lot of time for a community project.
Original post: http://tombigel.com/2010/08/26/hebrew-for-the-ubuntu-font/
This is fun! I love Open Source.
הצטברו לי ב3 חודשים האחרונים כמה קטעי קוד נחמדים ברובי אשר לא יכולים להכיל פוסט משל עצמם ככה סתם כי אין הרבה מה לכתוב, אבל יהיה מאוד נחמד לרכז אותם בייחד.
חיפוש מספר בטווח:
a = 1 b = '9' (a..b.to_i).include? 5 #=> true
זה קוד הרבה יותר הגיוני מאשר לחפש גדול שווה וקטן שווה ל5 שיש ברוב השפות הקיימות.
קבלת ה pid שלי (אני מציג 2 דרכים):
puts $$ puts Process.pid
הדרך הראשונה היא דרך ה"פרל", והשנייה היא יותר object oriented.
קבל ה pid של אבא (או שלי, אם אני האבא של עצמי):
puts Process.ppid
אם אנחנו רוצים לשנות המשתמש שלנו או המשתמש האפקטיבי שלנו ברובי, לצערי חייבים לדעת מה המספר של המשתמש (או קבוצה במידה ויש צורך בקבוצה), ועושים את זה בצורה הבאה:
Process.euid = 0 # you shell be root user (if you are allowed) Process.egid = 0 # you shell be root group (if you are allowed)
זה כמובן חשוב אם אנחנו מריצים תהליך כroot (למשל) ורוצים להיות משתמש אחר, בד"כ nobody כלשהו.
משחקי חתול ועכבר של signals:
# The victim
trap('KILL'){ # Yes only proc is allowed, and there is no support for block
puts "Ouch, that's hurt! Goodbye cruel world !"
}
trap(3) {
puts "I'm not quitting this stupid execution !"
}
# The killer
Process.kill(9, pid) # signal number. if you pass it as string, it will add SIG before 9
Process.kill('QUIT', pid) # signal name... Lower case will add SIG before quit
טוב זו כל האלימות שאציג כאן כרגע, או סתם טיפים …
טכנולוגיית "הקרן הכחולה" נמצאת כבר בינינו למעלה מארבע שנים (עוד חדשות מהמדף) והספיקה להתבגר ולהבשיל.
כרגיל בטכנולוגיות חדשניות, היה תחילה מחירה בשמיים, ועם הזמן החל לרדת לקרקע המציאות. עכשיו אנחנו בשלב בו מתקרב מחיר כונן RW של מוצר זה למאה דולר ומחיר מדיה R (מתוצרת פיליפס) כבר הגיע ל"שניים ב 4.70$” (מחיר RW הוא "שניים ב 7$”). אם כך, אמרתי לעצמי, הגיע הזמן לרכוש כונן כזה וקצת מדיה ולתהות על קנקנם. מה הם יכולים לעשות בכלל - ובלינוקס בפרט.
בוא נחסוך את המילים על היחס למתכנת המתחיל...הנה התקנה נניח באבונטו של הגירסה החדשה שיש להוריד מכאן:http://live.gnome.org/Vala/Releaseעד גירסה 0.94 בערך זה עלול לעבוד חלק...אחרי זה יש שינוי בקישורים אומרים שברירת מחדל זה התקנה ללוקל יוזר ביןהגירסה שבמאגרים הנוכחים של אבונטו עד שיצא אבונטו "מבריק" היא 0.8 שיש בה מלא באגים ולא תומכת אפילו בסוג משתנה מטיפוס unichar אם זה בכלל שמיש.טוב אז יש להוריד את
בהמשך לשיחות של עם אנשי ממשל זמין לגבי הטפסים של רשם העמותות, נתקלתי גם בצורך למלא טופס של ביטוח לאומי. מסתבר שהמנגנון טפסים של ביטוח לאומי הוא שונה מזה של רשם העמותות ונעשה באופן עצמאי ולא דרך ממשל זמין. לתומי חשבתי שיהיה נכון לקבוע מנגנון אחיד לכל שירותי הממשלה.
בעוד שהמנגנון של ממשל זמין תומך בלינוקס (לא באופן מלא, אבל הם בדרך לשם), המנגנון של ביטוח לאומי דורש באופן מפורש עבודה עם אקספלורר מגרסה 5.5 ומעלה. המנגנון הזה הוא בסופו של דבר טופס HTML פשוט שמעביר את הפרטים למשהו שמחולל קבצי PDF עם המידע ועל בסיס תבנית שהוזנה מראש. מהצצה קצרה ובלתי מחייבת, נראה כי עיקר הבעיה היא תאימות של ה-JavaScript של הטופס שלא עובדת ב-Firefox ולא משהו מהותי שלא ניתן לתקן.
נדרשו כמה בירורים אישיים שעשו עבורי, כדי למצוא את האחראיים על מערכת הטפסים של ביטוח לאומי. שלחתי להם מייל לגבי הבעייתיות של דרישה לאקספלורר ואי התמיכה בדפדפנים אחרים. אעדכן ברגע שאקבל תשובה.
On October 10th Ubuntu will launch it’s new version “Maverick Meerkat” and with it a new free and open source beautiful font simply called the Ubuntu Font.
Many foreign glyphs, and specifically Hebrew glyphs for this font are scheduled only for the next Ubuntu release (Natty Narwhal) on April 2011.
Update 2: Getting there! A cleaned up version (0.7) http://tombigel.com/2010/08/28/ubuntu-font-last-update-for-the-weekend/
Update 1: A new version of the work file (0.6) http://tombigel.com/2010/08/27/ubuntu-font-update/
An unusual muse found me today and I decided to try and design Hebrew glyphs for this font, and just maybe finish it fast enough so it will get into the October release.
Update: Too late for new additions to Maverick, say the good people of Ubuntu. bummer.
So , the 2 links below are a PDF and an Adobe Illustrator CS4 work file (Yeah.. bad me, using propriety software…) of today’s work, I’ll add more versions as I go along.
Lior Kaplan of Hamakor, Dor (Ddorda) and Yaron of Ubuntu Israel are also in the loop, and together we will try to get this font into the Ubuntu Font mix asap.
BTW:
If you are a Hebrew font designer and wish to help, please contact me, I don’t know too much about the technicalities of TrueType font creation – Ligatures, Kerning, etc.
Any help will be appreciated.
And if you are working for Ubuntu – What do you say? If we work fast enough, can we add this to Maverick? Please?
Ubuntu Hebrew Font 0.5 – PDF Preview
Ubuntu Hebrew Font 0.5 – Adobe Illustrator .ai file
Had a solid advance with the design this weekend, some more letters have been finalized (ג, ל, ת), others have better variants to choose from (צ, ש, ק).
But – I’ve got to a point where i need some more eyes to look at the design.
In version 0.7 I colored the glyphs that I’m not yet happy with their current form, or have some variants we need to choose from.
I also numbered the letters so It will be easier for non Hebrew speakers to point to a specific glyph.
בימים אלו אנחנו מגלים שמוצר קוד פתוח בשם OpenSolaris מת בטרם עת, היות וחברת אורקל החליטה להרוג את הפרוייקט. כמו כן, אנחנו רואים שההשפעה של גוגל על Mozilla קטנה מאוד בגלל שהם החליטו לשחרר דפדפן משל עצמם במקום. העבודה על OpenOffice בגרסה העברית נתקעה, אחרי שמדינת ישראל הפסיקה את מימון הגיור שלו, ורק עכשיו לאט לאט הקהילה מתחילה להתעורר ולפחות לספק תרגומים לעברית עבור הפרוייקט. ובכלל הרשימה של פרוייקטי קוד פתוח אשר תלויים כאוויר לנשימה בעזרה מסחרית גבוהה מידי. מה יקרה אם מחר כמה חברות גדולות יפסיקו את התמיכה שלהן לקרנל של לינוקס ויצרו מערכת הפעלה חדשה לתעשייה, אולי פחות מיושנת בתפיסה שלה ? האם גם אז לינוקס תישאר סקסית מספיק ?
כקונטרה יש לנו את FPC. למי שאינו יודע FPC הוא פרוייקט קוד פתוח ללא תלות מסחרית בכלל. אבל זה לא המפתיע. מה שמפתיע זה כמות השנים שהפרוייקט הזה קיים. הוא צעיר מלינוקס רק בשנה אחת ! כלומר זה אחד מהפרוייקטים היציבים ביותר שיש בקוד הפתוח, אשר שום חברה מסחרית לא משפיעה עליו מבחינת פיתוח והתפתחות אמיתית. אבל מנגד בעקבות הרבה גלים שונים שהיו עם מוצרי דלפי השונים, הפרוייקט זוכה להכרה מסחרית עד כדי כך שכמעט כל חברה שהתפרנסה מליצור תוספות לדלפי, כיום מתאימה את הקוד שלה גם עובר FPC והרבה פעמים גם עבור Lazarus. כלומר דווקא חוסר היציבות של מוצר קוד סגור, גורם לאנשים לראות מוצר קוד פתוח כדבר יציב. מתי זה עוד קרה בהיסטוריה של הקוד הפתוח בו מוצר קוד פתוח ללא השפעה מסחרית בכלל נחשב ליותר יציב ממתחריו בקוד הסגור ?
במילים אחרות, אנחנו רואים שיש פרוייקט קוד פתוח יציב, לא מסחרי, שמעניין וחשוב מספיק לעולם המסחרי בשביל למכור עבורו תמיכה, תוספות והרבה כלים מסביב. ויש גם כמה מוצרים מסחריים מאוד מדהימים שכתובים במהדר קוד פתוח במקום בגרסה מסחרית של מהדר כלשהו. זה משהו מאוד נדיר בעולם הקוד הפתוח. מעט מאוד פעמים אנחנו רואים איך קוד פתוח משנה לגמרי את הזירה הכלכלית מסחרית וגורם לשוק חדש ישן להיפתח לעולם. בד"כ זה שונה. בד"כ חברה מסחרית מחליטה או לקחת חסות על פרוייקט קוד פתוח, או שחברה מסחרית יוצרת פרוייקט שמשוחרר בקוד פתוח, אבל אנחנו לא רואים פרוייקט קוד פתוח נקי ממסחריות אשר משנה את העולם המסחרי. זו מהפכה שאומנם זוכה על ידי רבים להתעלמות, כולל בישראל, אבל זה יותר מראה את הבעיה שיש גם בקוד הפתוח אשר מזכירה לי מאוד את ההרצאה הזו ב TED מאשר גישה עניינית.
רם און אמר פעם שהסיבה שלא מסתכלים על פסקל יותר כי אין לה שום דבר להציע, אז אם זה המצב, למה דברים שהיו קיימים לפני 15 שנה עבור פסקל, רק עכשיו נכנסים לשאר הטכנולוגיות השונות, ומוצגים כחידושים מהפכניים באיך אנחנו מפתחים תוכנה ואיך אנחנו יכולים לעבוד פחות קשה ?
השבוע גם גיליתי טעות שעשיתי הרבה מאוד זמן, וזה היה בזכות ויכוח שנכפה עלי על ידי משתמשי פיתון קיצוניים, אשר פעם ראשונה הבנתי טעות מאוד קשה שלי. עד היום הפחתתי בערך של פסקל כשפה לפיתוח אפליקציות מבוססות web. אבל למעשה זו שפה אשר מספקת המון כלים להתמודדות בפיתוח, רק צריך לשנות גישה ולהפסיק לחשוב בגישה של שפה דינאמית, אלא יותר בצורה מבנית, וזה פתאום קשה לנו, כי אנחנו רואים את עולם ה web כאנרכיה שבה צריך משהו דינאמי שיתמודד עם הצורך לגדול ולהתמודד עם אנרכיה שכל אחד יכול לעשות רע עבורי. ועוד מוסיפים לי תמיד שנמאס לאנשים להדר קוד. תראו אתמול הידרתי קוד פסקל של למעלה מ52 אלף שורות קוד בפחות מ2 שניות. אני לא חושב שזמן ההידור זו באמת הבעיה אם לוקחים טכנולוגיה מדהימה כמו פסקל. זה הפחד להביט ולראות שהפתרון כל הזמן היה בהשיג יד ותמיד חיפשו משהו אחר שלדעתי מפחיד הרבה יותר.
כאשר אנשים רואים את C הם רואים Low Level, כאר הם מסתכלים על שפה כדוגמת רובי או ג'אווה, הם רואים High Level. ואנחנו רואים "הפרדת רשויות" בין High ל Low. פסקל לעומת זאת, מספקת את ה Low Level מצד אחד ומצד שני את ה High Level, כך שבמקום להפריד לוגיקה וגישה, היא זו שבאמת מסוגלת למלא את החלל העצום שיש באמצע. היא זו שמסוגלת לספק את התשובה של המעבר בין תשתית לבין end user interface ללא מתווכים, וללא חשש מיציבות. לדעתי בעשור הקרוב כאשר אפליקציות סלולריות מול ענני גשם כבדים, אנחנו נראה התפתחות טכנולוגית שתנסה למלא טוב יותר את החלל הזה, וזה במקום שוב פעם להסתכל על פסקל כעל הכלי המתאים גם עבור זה, ולכן אם אתם רוצים לבחור באמת בעתיד בעסק/חברה שלכם, ולהקדים את השוק הפעם בין 5 ל 10 שנים, יש לי טכנולוגיה מבוססת ויציבה במשך למעלה מ40 שנה לספר לכם עליה. הטכנולוגיה עדיין לא מפסיקה להתפתח, והיא כל הזמן משנה את פני התעשייה, גם אם זו מנסה להתעלם ממנה במכוון.
Just a quick update:
I got some good tips from Maxim Ioresh (Creator of the Culmus Fonts Project) and had some insights of my own regarding some of the glyphs.
I am much more confident now that the design will be completed real fast.
New Versions:
Ubuntu Hebrew Font 0.6 – PDF
Ubuntu Hebrew Font 0.6 – Adobe Illustrator
בנטבוק שלי יש סוללה שש תאים שאמורה להספיק לשמונה שעות.
כאשר עבדתי עם וינדוס איכס-פי באמת הייתי מצליח להוציא מהנטבוק שמונה שעות ואפילו יותר …
באובונטו המצב כבר אחרת … אני בקושי מצליח להוציא ממנו חמש שעות עבודה בלי להטעין.
היום רכשתי לי מודם סלולרי של סלקום (עליו אכתוב פוסט אחר), סגרתי את המשדר\ מקלט שן כחולה ורשת אלחוטית וחיברתי את המודם.
זמן הפריקה של הסוללה פשוט נוראי..
אני בקושי שעתיים עבודה מצליח לתת וזה פשוט בלתי אפשרי..
אשמח אם למישהו יש פתרונות…
אני שוקל כעת לחזור ולעבוד שוב עם האיכס פי … היא נראת לי כרגע כאלטרנטיבה טובה.. לא יודע.. נראה לי מוזר.
לעזרתכם אודה..
Yes! this site is still alive.
I published the next version in the evolution of Tendu, my omnipotent Drupal theme.
Many cool new features, easier to use and adopt and most importantly has some accessibility enhancements that hopefully will make some of the sites using this theme a bit more friendly to those in need.
Besides that, I’m planning on moving this site to Drupal soon.
Sorry WordPress, but I don’t need your user-friendliness anymore. I need Drupal’s power.
Muhahaha…
Drupal.org.il, or Doil as we like to call it is the home for the Hebrew speaking Drupal CMS community developers and users.
A couple of months ago my design concept for the site was selected by the community to be the site’s new design.
So, last week we had a redesign sprint and Doil now has a fresh new design.
There are still some hiccups and glitches that need to be ironed out, and some unclosed usability issues, but the outcome is already very appealing.
The new design template is based on Tendu (of course) and a version of it will eventually become a subtheme (suprisingly, it will be called “Doil”) of Tendu.
VLC media player 0.9.2 was released this week, featuring some icons I made for “Preferences” pane and for the “No album art” image.
A couple of years ago the VideoLan team had a redesign contest for the VideoLan website.
I posted my take on the design. Unfortunately for me my design was not picked, though it was the (very close) runner up.
The VideoLAN team approached me afterwards , told me that they really liked the icons I created for my design and asked if I can help with the icons for the upcoming 0.9 release.
It took me a while, but eventually I came up with a set of icons that I really like.
I wanted them to express the do-it-all nature of VLC and at the same time to keep a friendly feel.
It started with some rough sketches:
![]()
After some trial and error sessions I decided to go for the 3D feel.
I have no good knowledge in 3D design software so I created everything in Adobe Illustrator, using the pseudo-3D techniques it offers.
The final icons are these:
![]()
I’m really proud of these little cone guys
All the icons are released under GPL, including the source .ai files (although I never really published them, I’ll find some place to put them online if people ask me to, they are really bloated…)
And of course, kudos to the VideoLAN team for their efforts to make the best media player around even better.
There is a long time debate in the Gnome and Ubuntu community about the use of national flags as language indicators instead of country codes.
The basic argument is that for many languages there are several nationalities that use them, and that using flags as indicators might hurt the feelings of just annoy people (What do you use for English? American flag? UK flag? Maybe Australian flag? etc.).
Further more, in the past there were incidents with the use of some controversial flags that pissed of other nationalities (I’m sure there is a link for that somewhere, can’t find it), so eventually the use of flags as indicators was abandoned.
But what if you don’t care about all this dispute and just want the freedom to use nice icons instead of plain text? There is a fairly simple solution:
The solution is based on this forum post: http://www.linuxquestions.org/questions/ubuntu-63/keyboad-indicator-icons-575083/ , this technique should work on all Ubuntu versions from Feisty to Karmic.
Step 1:
Goto http://www.famfamfam.com/lab/icons/flags/ download the free flags package and extract the /png directory (I will use ~/Downloads/ in this example)
Step 2:
Copy or move the contents of this directory to /usr/share/pixmaps (I read that ~/.icons/flags might work too, haven’t tried it):
sudo mv ~/Downloads/png/* /usr/share/pixmaps/
Step 3:
From the menu launch Applications -> System Tools -> Configuration Editor, and drill down to desktop -> gnome -> peripherals -> keyboard -> indicator.
Check the useFlags checkbox, your language indicator will immediately change from text to the corresponding flag.

אם יש 2 מלחינים במוסיקה הקלאסית שאני מאוד נהנה לשמוע את היצירות שלהם, הם ויואלדי ובטהובן. שניהם חיו בתקופה שונה, ובמקומות שונים, אבל שניהם מצליחים לקחת אותך עם המוזיקה שלהם לאן שהם רצו שתגיע.
למשל עם ויואלדי ביצירה המוכרת ביותר שלו: 4 עונות (שזה 4 חלקים -> כל חלק זו עונה אחרת), מצליח לתת לנו את התחושה של חורף במוזיקה, ואת התחושה של אביב וכו'… אם מקשיבים באמת למוזיקה כמעט אפשר להבין למה הוא קרא לזה 4 עונות. אבל זה לא כל העניין. הוא מצליח להשתמש במוטיבים חוזרים בכל העונות, רק שיתאימו לכל עונה ועונה בהתאם למה שהיא מייצגת.
לעומתו, בטוהבן, יודע לקחת אותנו לטיולים. הוא לפעמים יגרום לנו להיות עם הרבה בורות בדרך, וקצת חוסר נעימות בדרך, אבל תמיד נגיע בסופו של דבר לאן שאנחנו רוצים. וזו הגדולה של המוזיקה שלו, הוא יודע לקחת אותנו לטיול שהוא רצה שנצא והוא מבטיח לנו הרפתקאה כלשהי בדרך, עד שנגיע לאן שהוא רצה שנגיע. לפחות במרבית היצירות שלו.
לעומת ויואלדי ובטוהבן, יש את מוצארט כקונטרה, אשר עם המוזיקה שלו אישית לא הצלחתי אף פעם להתחבר. כולם אומרים לי שהוא ילד גאון, אבל המוזיקה שלו משעממת. היא מוזיקה שאינה מתיימרת לקחת אותנו למקום כלשהו או לתחושה, אלא רק לענות על צו אופנתי (של אותה תקופה, בה מוזיקה "קלאסית" נחשבה להמפכה ולמרדנות) של "הנה גם אני עושה מוזיקה קלאסית, ואני עושה אותה כבר מגיל מאוד קטן".
כמובן יהיו כאלו שיחלקו עלי, ואף כאלו שיגידו שאני לא מבין כלום, מדבר שטויות, מתנשא וכו'… יהיו אנשים שיסבירו ש"לראות שונה", זה לראות את דעתם, ואם אני לא רואה את דעתם ומסכים איתה, אז אני לא בסדר. אבל אני כמובן מביע את דעתי בנושא, וכנראה שאנשים לא מבינים את המשמעות של "לראות שונה", לפחות לא בכוונה שלי בעניין.
מוקדש כחומר למחשבה גם (אם לא בעיקר) לנושאים אחרים.
אז תהנו מסוף הקיץ, עם קצת מוזיקה של ויואלדי.
סיכום נהדר של האופנה הנוכחית לדבר על NoSQL, בקונטקסט או מחוצה לו.